מאז ומעולם, היוו קברי אבותינו וצדיקי עליון ע״ה מקום לעתירה, תפלה ובקשה. אלא שמנהג קדוש זה היווה בד בבד גם מקור לתמיהה – מנא לן הא מילתא? האומנם אין היהודי אמור להתפלל אל הקדוש ברוך הוא, ולו יתברך בלבד? האם אין בזה משום איסור ׳דורש אל המתים׳? זאת ועוד: בקשותיו של אדם על קברו של צדיק – האם מהוות הן הפרעה למנוחתם או נחת רוח לנשמתם הטהורה? סקירה מקיפה ממשנתם של גדולי ישראל בנידון תפלה על קברי צדיקים.